<h1>רבינו ירוחם ני"ב ח"ו</h1>
<h2>דף מד:</h2>
עושין מחיצה מבני אדם כגון שיש ברשות הרבים שום דבר ואם יש שם בני אדם מכאן ומכאן בב' שורות כגון מחיצה יכול להביאו כך עד שכלה המחיצה מבני אדם וצריך שיהיה הדבר שיצא שלא לדעת שלא הוציאוהו שם לדעת וגם צריך שאותם בני אדם שלא היו יודעים שעושים מהם מחיצה אלא שמאליהן היו עומדים שם כגון שבאים מן הדרשא ועומדין מקובצי' שם וכן כל כיוצא בזה והם אינם יודעי' שהיו למחיצה אבל היו יודעים אסור ומי שיעשה בידיע' בני אדם שידעו שהם נעשים למחיצה מלקי' אותו ואפילו אם ירגישו אחר כך אסור לעשותו שבת אחרת דהוי כמו לדעת שיודעים הם שהו' למחיצה כך פשוט בערובין.
<h2>דף פה:</h2>
ב' בתים בשני צדי רשות הרבים ורשות הרבים עוברת ביניהן אסור לזרוק מזה לזה ואף על גב דכשעוב' דרך רשות הרבים באויר הוא למעלה מי' אסור דמיירי שבית אחד גבוה מחבירו ואינן שוין וגזירה שמא יתגלגל מה שזורק לרשות הרבים ויביאנו אבל שני בתים שוין מותר לזרוק אם שניהם שלו או שערבו יחד ואין אויר רשות הרבים אוס'. כך פשוט בערובין.
<h2>דף צז:</h2>
יכול אדם לתת לחבירו כגון ולד שנולד בשבת להכניסו לעיר או חבית מחבירו לחבירו וחבירו לחבירו ואפילו הם ק' כך פשוט במשנה בעירובין ויש מחלקת במשנה אם יכולים להביאם כך מיד ליד חוץ לתחום הבעלים של כלי ורז"ה כתב שהלכה כרבי יהודה לפי סברתו שיכולין להוליכן כך חוץ לתחום הבעלים וכתב כי נראה מדברי רי"ף שאסור חוץ לתחום והרא"ש הסכים לדברי רי"ף.
<h2>דף צט:</h2>
אשפה ברשות הרבים גבוה י' טפחים זורקין לה בשבת מחלון כי זורק מרשות היחיד לרשות היחיד דרך מקום פטו' פטור ומיירי באשפה של רבים דלא חיישי' שמא יטלו' ויפנוה אבל של יחיד אסור שמא יפנו' ולא ירגישו ויטלטלו כמו בראשונה כך פשוט בעירובין.
